שלום לכולם! - לעיונכם:

סיכום בנקודות פרק  ז':

הערה! – לא מספיק ללמוד רק מסיכום זה, יש לעבור על המחברת, החוברת והספר!

חלוקת הפרק:

פסוקים א'- ח': דוד מבקש מנתן הנביא רשות לבנות את ביהמ"ק, נתן שואל את ה' וה' מסרב.

הנביא נתן בדעה אחרת מה' – כשדוד שואל אותו האם לבנות את בית המקדש הוא חושב שזה רעיון טוב.

בשמואל א' פרק ח' פסוקים ו' – ז', יש מקרה נוסף בו דעת הנביא לא תאמה את דת ה': שמואל הנביא חושב שבקשת העם למלך אינה ראויה, אך ה' מסכים לבקשתם ואומר לנביא : "לא בך מאסו כי אם בי". (חשבו האם זה דבר רע שהנביא לא באותה דעה עם ה'? לא, הדבר מעיד על תכונותיו האנושיות).

מדוע ה' מסרב שדוד יבנה את ביהמ"ק?

1.     בתור מלך, דוד צריך לדאוג קודם כל לנתיניו ולחזק את ממלכתו.

2.     דברי הימים כ"ב, פסוק ח': "ויהי עלי דבר ה' לאמור דם לרב שפכת ומלחמות גדולות עשית, לא תבנה בית לשמי כי דמים רבים שפכת ארצה"- דוד לא יכול לבנות את בית המקדש שעיקרו שלום, כי הוא איש מלחמות ואחראי להרג של הרבה אנשים.

פסוקים ח' – י"ח: הבטחת ה' לנצחיות שושלת דוד, וההבטחה שבנו שלמה יבנה את בית המקדש.

האמונה בקיום הנצחי של ישראל, בבית דוד, ובביאת המשיח (בן דוד) יסודה ושורשה בפרק זה. (יכולה להיות שאלה – הראו מפסוקים אלו סימנים לאמונה בביאת המשיח ובנצחיות עם ישראל).

פסוקים י"ח- סוף הפרק: דוד מתפלל תפילת הודיה לה', תוך שהוא מביע את שפלותו לעומת ה'.

דוד מודה על כל החסדים שה' עושה לו , דבר המעיד על תכונת הענווה שבו. בשונה משאול המלך – דוד על אף הכבוד והכסף הרב החשיב את עצמו לשפל ולא ראוי.

דוד מתפלל את התפילה הזו כתודה להבטחת ה' לכך שמלכותו תתקיים לנצח, בשונה ממלכות שאול.

בהצלחה!!